גמרא
פירוש
אוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כְּתוֹבוּ במוֹדָעָא בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כְּתוֹבוּ.
גהוֹדָאָה בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְצָרִיךְ לוֹמַר כְּתוֹבוּ דקִנְיָן בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר כְּתוֹבוּ הוְקִיּוּם שְׁטָרוֹת בִּשְׁלֹשָׁה.
(סִימָן ממה״ק).
אָמַר רָבָא אִי קַשְׁיָא לִי הָא קַשְׁיָא לִי הַאי קִנְיָן הֵיכִי דָמֵי אִי כְּמַעֲשֵׂה בֵּית דִּין דָּמֵי לִיבְעֵי תְּלָתָא אִי לָא כְּמַעֲשֵׂה בֵּית דִּין דָּמֵי אַמַּאי אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר כְּתוֹבוּ.
בָּתַר דְּבָעֵי הֲדַר פַּשְׁטַאּ לְעוֹלָם לָאו כְּמַעֲשֵׂה בֵּית דִּין דָּמֵי וְהָכָא טַעְמָא מַאי דְּאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר כְּתוֹבוּ מִשּׁוּם ודִּסְתַם קִנְיָן לִכְתִיבָה עוֹמֵד.
רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ לָא כָּתְבִינַן מוֹדָעָא אֶלָּא אַמַּאן דְּלָא צָיֵית דִּינָא אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ זכולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ג רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״א:א׳
רמב״ם הלכות טוען ונטען ז׳:ב׳
מגיד משנה הלכות מכירה ה׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
טור חושן משפט ל״ט:ב׳-ג׳
טור חושן משפט פ״א:ח׳
שולחן ערוך חושן משפט ל״ט:ב׳-ג׳
שולחן ערוך חושן משפט ל״ט:ז׳
שולחן ערוך חושן משפט פ״א:ח׳
שולחן ערוך חושן משפט פ״א:י׳
רמב״ם הלכות טוען ונטען ז׳:ב׳
מגיד משנה הלכות מכירה ה׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
טור חושן משפט ל״ט:ב׳-ג׳
טור חושן משפט פ״א:ח׳
שולחן ערוך חושן משפט ל״ט:ב׳-ג׳
שולחן ערוך חושן משפט ל״ט:ז׳
שולחן ערוך חושן משפט פ״א:ח׳
שולחן ערוך חושן משפט פ״א:י׳
קנין בפני ב׳ ואין צריך כו׳ – אומר ר״ת דלא אתא למעוטי שלא יהא חשוב קנין כשנעשה שלא בפני שנים דהא אמרינן בקדושין (דף סה:) דלא איברו סהדי אלא לשקרי ואמרי׳ בפ׳ הזהב (ב״מ דף מו.) גבי היה עומד בגורן כו׳ ואי אמרינן מטבע נקנה בחליפין ניקנינהו ניהליה אגב סודר ומפרק דלית ליה סודר ולקנינהו אגב קרקע דלית לי׳ והא עומד בגורן קתני כשאינו שלו איכפל תנא לאשמועינן בגברא ערטילאי דלית ליה כלום אלא ש״מ דאין מטבע נקנה בחליפין ואי לא חשיב קנין בלא עדים לישנינן דליכא עדים ועוד דבפ״ק דסנהדרין (דף ו.) אמרו רבנן פשרה ביחיד אע״ג דפשרה בעיא קנין כדמסיק התם. ואין צריך לומר כתובו – וכותבין בלא רשותו כל זמן שלא חזר בו ומיהו יכול לחזור בו כדאמרינן לקמן בפ׳ המוכר את הספינה (בבא בתרא עז.) זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה והא דאמרינן בריש אע״פ (כתובות דף נה. ושם ד״ה כתובו) כתובו וחתומו והבו ליה קנו מיניה לא צריך לאימלוכי ביה לאו דוקא משום דאמר להו כתובו דאפי׳ לא אמר להו נמי כדאמרינן הכא אלא משום דבעי למימר לא קנו מיניה צריך לאימלוכי ביה אע״ג דאמר להו כתובו. קיום שטרות בשלשה – אע״ג דר״נ גופיה ס״ל בסנהדרין (דף ה:) ב׳ שדנו דיניהם דין קיום שטרות שאני כדפ״ה דאי ליכא אלא ב׳ מה יש בין קיום שטר לשטר שלמעלה הימנו הכא תרי חתימי והכא תרי חתימי ודומה לב׳ עדים ששמעו מפי עדים שלמעלה שהשטר כשר ועד מפי עד פסול אבל כשהם ג׳ ניכר שהם ב״ד שהעידו עדים לפניהם על כתב ידם והכשירו השטר ודומה לפסק דין והא דאמרינן בפ׳ ב׳ דכתובות (דף כב. ושם ד״ה ודלמא) ג׳ שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהן צריכי למיכתב במותב תלתא הוינא וחד ליתוהי ואמר ר״נ ואי כתב ביה בי דינא תו לא צריך ודלמא ב״ד חצוף הוא דאמר שמואל ב׳ שדנו דיניהן דין דכתב ביה בי דינא דרבנן דבי רב אשי ודלמא רבנן דבי רב אשי כשמואל סבירא להו לא ששמואל סובר דקיום שטרות בשנים אלא ה״פ ודלמא רבנן דבי רב אשי סבירא להו בקיום שטרות כדשמואל בעלמא אבל שמואל מצי סבר שפיר דקיום שטרות בג׳ אע״ג דבעלמא ב׳ שדנו דיניהן דין כמו ר״נ וא״ת דרב נחמן גופיה קאמר בב״מ (דף לא:) גבי עובדא דאיסור גיורא ורב ספרא עבוד עסקא וכו׳ משמע התם דתרי לאו ב״ד מדקאמר ליה זיל אייתי לי תלתא דפלגת קמייהו א״נ תרי מגו תלתא וי״ל דהתם מיירי דלא עשאן ב״ד בפירוש אלא פלג קמייהו בסתם הלכך אי קמי תרי פלג נראה דלעשותן עדים נתכוין ואי קמי תלת פלג נראה דלעשותן ב״ד נתכוין אבל במקום שעשאן ב״ד בפירוש בשנים סגי [וע״ע תוס׳ גיטין לב: ד״ה ורב נחמן]. אמאן דלא ציית דינא כו׳ – תימה מודעא דמאי אי דגיטין ודמתנה גלוי מילתא הוא דודאי הוא אנוס בשום ענין שאין יכול לבא לבית דין ואי דזביני והא אמר רבא לא כתבינן מודעא אזביני וכ״ת רבה ורב יוסף לית להו דרבא מ״מ הוה ליה למיפרך ולשנויי כדפריך בסמוך אנהרדעי ועוד והא אביי ורבא גופייהו דאמרי תרוייהו אפי׳ עלי ועליך א״כ לא איירי במודעא דזביני וכי ההוא מעשה דפרדיסא לא שייך הכא דאפי׳ ציית דינא פשיטא דכתבינן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush